אני אומרת – אם ללדת אז באביב. ואם באביב, אז ברור שאפריל! חודש של
התחדשות, חודש של חגים, של שמח ונקי. נו, אביב, אתם יודעים... ספרינג טיים,
פרימוורה....
ואצלי, נאה דורש – נאה מקיים! וכך ילדתי את בתי בכורתי, ילדתי היחידה אנה, ב- 18 באפריל לפני חמש שנים.
וכשיש לך ילד אחד (ובייחוד כשהילד הוא מהסוג הוורוד), אין שום יום בשנה שהוא מקודש כמו יום ההולדת שלו.
ולא זאת בלבד, אלא שבכל שנה מחדש, את מוצאת את עצמך מתרגשת ומרוגשת מיום ההולדת. לא, לא ביום ההולדת, גם לא ביום שלפניו, או בשבוע וגם לא בחודש שבו הוא נחגג.
לא. יותר משהו בכיוון 364 יום לפני. ברגע שמסתיים לו יומולדת X , כאמו של הקורבן, את כבר מתחילה לחשוב על יומולדת X+1. כבר אז את מתחילה לתכנן מה, איפה ואיך לעשות, ובעיקר באיזה נושא ובאילו צבעים זה יהיה!!!
(למעשה, את הופכת למעין גרסה קצת יותר מפלצתית של אותן בחורות שמהיום שבו הציעו להן נישואין ועד יום החתונה, מקדישות את חייהן לאירוע הגדול)
בערך 213 יום לפני את כבר מתחילה גם להעלות רעיונות בקול (ומרגישה מאוד נבוכה כשאנשים מאחלים לך מזל טוב ליומולדת שלא עומד להתרחש אפילו בחצי השנה הקרובה).
באזור ה- 137 יום לפני הספירה, את כבר מבלבלת את השכל לסביבה הקרובה (בעל) ומוצאת את עצמך מופתעת כשהוא לא נלחץ, אפילו קצת, מיום ההולדת הממשמש וקרב בצעדי ענק (כי זה ממש אוטוטו, עוד ארבעה חודשים)...
ואצלי, נאה דורש – נאה מקיים! וכך ילדתי את בתי בכורתי, ילדתי היחידה אנה, ב- 18 באפריל לפני חמש שנים.
וכשיש לך ילד אחד (ובייחוד כשהילד הוא מהסוג הוורוד), אין שום יום בשנה שהוא מקודש כמו יום ההולדת שלו.
ולא זאת בלבד, אלא שבכל שנה מחדש, את מוצאת את עצמך מתרגשת ומרוגשת מיום ההולדת. לא, לא ביום ההולדת, גם לא ביום שלפניו, או בשבוע וגם לא בחודש שבו הוא נחגג.
לא. יותר משהו בכיוון 364 יום לפני. ברגע שמסתיים לו יומולדת X , כאמו של הקורבן, את כבר מתחילה לחשוב על יומולדת X+1. כבר אז את מתחילה לתכנן מה, איפה ואיך לעשות, ובעיקר באיזה נושא ובאילו צבעים זה יהיה!!!
(למעשה, את הופכת למעין גרסה קצת יותר מפלצתית של אותן בחורות שמהיום שבו הציעו להן נישואין ועד יום החתונה, מקדישות את חייהן לאירוע הגדול)
בערך 213 יום לפני את כבר מתחילה גם להעלות רעיונות בקול (ומרגישה מאוד נבוכה כשאנשים מאחלים לך מזל טוב ליומולדת שלא עומד להתרחש אפילו בחצי השנה הקרובה).
באזור ה- 137 יום לפני הספירה, את כבר מבלבלת את השכל לסביבה הקרובה (בעל) ומוצאת את עצמך מופתעת כשהוא לא נלחץ, אפילו קצת, מיום ההולדת הממשמש וקרב בצעדי ענק (כי זה ממש אוטוטו, עוד ארבעה חודשים)...
לתכנונים ולהכנות ליום ההולדת יש דינמיקה ואבולוציה משל עצמה.
כמובן שכשאמא מכינה עוגות מעוצבות לכל העולם והילדים שלו (לא, לא לאשתו. אשתו כבר לא חוגגת בגיל הזה), אז מתחילות הדרישות של יורשת העצר לעוגת יומולדת עבורה.
כמובן שכשאמא מכינה עוגות מעוצבות לכל העולם והילדים שלו (לא, לא לאשתו. אשתו כבר לא חוגגת בגיל הזה), אז מתחילות הדרישות של יורשת העצר לעוגת יומולדת עבורה.
ובגיל חמש (או באופן מעשי יותר – בגיל ארבע ויום), איזו עוגה כבר
יכולה לבקש ילדת יומולדת? ברור! עוגת נסיכות.
כמובן שבתחילת המשא ומתן הדרישות גבוהות ומפורטות:
"שיהיה ארמון , עם דלתות וחלונות, ושתהיה כרכרה ושיהיו כל הנסיכות"
(כל הנסיכות זה אומר, כל מי שנחשבת נסיכה על פי ההלכה של בית אולפני וולט דיסני – ד.נ.)
עוגת תותית לגן מיומולדת 4 |
כמובן שבתחילת המשא ומתן הדרישות גבוהות ומפורטות:
"שיהיה ארמון , עם דלתות וחלונות, ושתהיה כרכרה ושיהיו כל הנסיכות"
(כל הנסיכות זה אומר, כל מי שנחשבת נסיכה על פי ההלכה של בית אולפני וולט דיסני – ד.נ.)
אחרי שאמא משוטטת קצת באינטרנט לקבל רעיונות והשראות, ומגלה שעוגה כזו
היא בהחלט בת ביצוע, בהנחה שהעכברים של סינדרלה ואולי גם סינדרלה עצמה, יהיו
פנויים וזמינים לקחת על עצמם את מטלות
הבית ולהשאיר לאמא להתעסק אך ורק בעוגה, מחליטה אמא שעוגה מהאגדות כנראה יש רק
באגדות ועוברת לניהול מו"מ לשם הגמשת הדרישות והתאמתן למציאות:
"אנה, אני אכין ארמון קטן עם שתיים או שלוש נסיכות ואני לא בטוחה שתהיה כרכרה"
"טוב"
אוי, זה היה קל!
אז תכנון מוקדם זה דבר נהדר, אבל לא כשהוא תלוי ביציבות של ילדים בני חמש, כי מאז כבר עברנו פאזה של בנים שכללה פאוור ריינג'ר וצבי נינג'ה עם דרישה לעוגות בהתאם, מה ששלח אותי לרוץ ולבדוק אם יש לי צבעי מאכל: אדום, כתום, כחול וסגול (ובמקום להפגין בורות, פשוט תעשו גוגל לצבי הנינג'ה ותבינו). לשמחתי האופציה הזו ירדה מהר יחסית, כי לא ממש התחשק לי לבלות כל כך הרבה ימים בפיסול צבים שנראים כמו צפרדעים...
"אנה, אני אכין ארמון קטן עם שתיים או שלוש נסיכות ואני לא בטוחה שתהיה כרכרה"
"טוב"
אוי, זה היה קל!
אז תכנון מוקדם זה דבר נהדר, אבל לא כשהוא תלוי ביציבות של ילדים בני חמש, כי מאז כבר עברנו פאזה של בנים שכללה פאוור ריינג'ר וצבי נינג'ה עם דרישה לעוגות בהתאם, מה ששלח אותי לרוץ ולבדוק אם יש לי צבעי מאכל: אדום, כתום, כחול וסגול (ובמקום להפגין בורות, פשוט תעשו גוגל לצבי הנינג'ה ותבינו). לשמחתי האופציה הזו ירדה מהר יחסית, כי לא ממש התחשק לי לבלות כל כך הרבה ימים בפיסול צבים שנראים כמו צפרדעים...
עוגת עמי ותמי למשפחה (ולגמדים זוללי הממתקים שבחבורה)
|
אח"כ, כנראה בהשראת פורים, התעורר הרעיון הגאוני לדרוך שוב על
אמא ולבקש עוגת פיות.
"אבל אנה, סגרנו שאנחנו מכינות עוגת נסיכות וארמון"
"אוקיי" אמרה המתחשבת, וכדי לא לאכזב את אמא, חלילה וחס
הוסיפה "אז תעשי עוגת ארמון וגם עוגת פיות עם טינקרבל (אשר המחוקק ופוסק
ההלכה, הרבי דיסני, אינו מגדיר אותה כנסיכה, כי אם פיה – ד.נ.)"
אמרה, ולא הבינה למה רצתי לחפש את הטלפון של סינדרלה וחבריה
העכברים....
**********************************************************************************************
וכך עבר לו יום הולדת חמש, ומפאת ריבוי משימות, רק עכשיו התפניתי להעלות פוסט סיכום.
היה כיף וצבעוני וחגיגי עם שולחן מלא בכל טוב, והיתה עוגת ארמון, עם נסיכה אחת וכרכרה אחת.
היתה עוגת טינקרבל לגן, כי מי אני שאאכזב ילדה בת חמש שטרם גילתה שהחיים מלאים באכזבות?
וכדי לדחות את הגילוי הנוראי הזה, החלטתי לתת לה לחיות עוד כמה שנים באגדה עם פיות, נסיכות או מה שזה לא יהיה.
שולחן יום ההולדת |
ומקרוב יותר... |
טה-דה!!! העוגה במלוא הדרה |
ובקשה חשובה של הילדה: השם שלי בתוך כתר! (כן, הוד מעלתה...) |
עושה חשק לבקר בפנים? |
אולי הסממן הכי נסיכותי - הכרכרה |
כסא יומולדת שקישטתי ברגע האחרון |
לימים, הפרחים הללו עברו לקשט את טנא שבועות (מיחזור זו לא מילה גסה) |
קייקפופס נסיכות. לא רוצה אפילו להזכר במה שעברתי איתן (אבל תודו שהרעיון שלקוח מכאן מקסים) |
ואם כבר נסיכות - אז חובה פיניאטה נסיכותית, לא? |
והיו גם קאפקייקס וניל אלוהיים שנטרפו בסוף המסיבה (מתכון בהמשך) |
פרוייקט הינשופים שגזל ממני שעות חיים (ובלבד שהילדים ייצאו עם משהו מיוחד מהמסיבה) |
נכון חמודים? |
צריך לומר גם תודה למי שטרח |
וילדה אחת מרוצה עד הגג |
עוגת טינקרבל שכיכבה במסיבת יום ההולדת שבגן |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה